עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
ברוכים הבאים לבלוג של שירה בעברית של ד"ר אסתר ניומן-כהן. תיהנו!

נ.ב. כל הזכויות שמורות. יש לבקש את רשותי על מנת לעשות שימוש בחומרים בבלוג שלי.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
האתרים שלי
האבן בשדה
02/12/2015 16:34
אסתר כהן
אבן, היסטוריה, ארץ ישראל, גשם

 

 

 

אני לבד בשדה

בשדה יבש ואפור

שלפני הגשם

ומחכה

ומחכה

ואין גשם.

ורגלי נתקלת באבן

אבן גיר צהבהבה

מלאת אבק

אבק הדורות.

ואני מהרהרת

מי דרך כאן לפני

יוונים, רומאים, אשורים, פלשתים?

האם אבן זו גרמה לתאונה שהפילה סוס ורוכבו?

האם אבן זו שימשה למזבח לשריפת הקרבנות?

האם אבן זו היוותה חלק מבאר מים קדום?

 

ופתאום השמיים קודרים

עננים לבנים הופכים אפורים

היורה נופל משמיים

כמו נס שנבטח לעם ישראל.

השדה רטוב וחום.

והאבן שוקעת בבוץ

כמו בזמן בריאת העולם.

 

 

 

 

 

0 תגובות
הצבעים בסתיו
02/12/2015 16:33
אסתר כהן
צבעים, סתיו, עלים, נשירה

 

 

 


 

מכלול צבעים בסתיו

העלים האדומים כסנה בוער

נהנים מחנינה לפני מותם.

העלים הצהובים כלהט השמש

נופלים הם ונושרים ברוח.

 

ואני – בסתיו החיים

מנסה לחיות כמו העלים האדומים

וכמו העלים הצהובים

וליהנות מן הצבעים הבוהקים

לפני שינשרו.

0 תגובות
גרהארד
02/12/2015 16:24
אסתר כהן
שואה, מפקד, מחנה ריכוז, רצח




גרהארד נישק את אשתו ושלושת ילדיו ונכנס למכונית.


"נתראה בערב", הוא אמר כשנפנף להם בשלום.


גרהארד נכנס למשרדו ושואל את שלישו קורט,


"מה המספרים היום?"


"רק 12,359 –מצ'כיה."


וגרהארד זועם,


"תגיד לריכרד כי מחר יש לדאוג לעוד 15,000.


זה לא מספיק! היינריך אמר לי שאם אעשה 30,000 ליום

בטוח אעלה בדרגה."


אז גרהארד נרגע ובצורה אבהי מניח את ידו על כתפו של קורט.


קורט, אני סומך עליך."


וקורט מצדיע ומכה ביחד את שתי רגליו.


"אל תדאג, המפקד."

 

 

0 תגובות
בספרייה
02/12/2015 16:21
אסתר כהן
ספרים, ספרייה, סקרנות, לימוד

ריח של ספרים

ריח מיוחד

הפותחת את הסקרנות.

אווירה קודרת מלאת מסתורין

וכרטיס קורא קסום אחד

שמגלה לי עולמות של דמיון.

וההנאה הגדולה שלי

לבחור את הספר ולקחת אותו אתי הביתה.

 

אני פותחת אותו

לשמיעת צלילי הפלסטיק המכסה את גבו

מריחה את ריח דפיו

ונכנסת לעולמו.

0 תגובות
בגדים מתים
02/12/2015 16:19
אסתר כהן
קהילות ישראל, יהודים, גולה, בגדים


התפלאתי,

התפלאתי מאד.

אוסף של בגדי יהודים מסורתיים,

פאר המשי, חוטי זיו מזהב על בד קטיפה אדום.

עיגולים, כפתורים, עיצובים מהודרים

של החיים היהודיים של פעם.

שמלת נשים מבגדד,

לבוש של ליידי גרמני עם כפפות תחרה,

ה"שמלה הגדולה" של הכלות ממרוקו,

קפטן הרב הראשי של טורקיה

ושמלות שהפכו לכיסויים לתורה מקורדיסטאן.

 

והבגדים מדברים ואומרים,

"פעם היינו עשירים,

פעם היה לנו מעמד.

היינו מכובדים,

היינו דתיים,

היינו צנועים,

היינו.

וכעת אנו נתלים בתערוכה במוזיאון ישראל.

ומזכירים למבקרים

שפעם היינו.

שכחו אותנו.

שכחו מניין באנו.

איפה הקהילות שהיו פעם?"

 

ואין תשובה.

0 תגובות
אני הילדה, אני הילד
02/12/2015 16:07
אסתר כהן
שואה, ילד, ילדה, טרנספורט, אושוויץ




 

אני – אני – אני –

אני

אני הילדה

הנוסעת ברכבת.

אין אוכל. קר לי. חושך מסביבי

ואין לי מקום לזוז.

רגלים דוחפות אותי מכל עבר

וריח צחנה גוברת.

אמא לידי

אבל התינוק בידיה מת כבר מזמן.

 

אין אלוהים ברכבת הזאת.

ואין לי מושג לאן הוא נעלם.

ההורים שלי תמיד דאגו

שאגיד את ה"שמע" לפני השינה,

"מודה אני" עם קומי בבוקר,

"ברכת המזון" אחרי האוכל.

לימדו אותי שאלוהים הוא טוב

ושרק אם אקרא לו ואתפלל

הוא ישמע לי.

 

אבל כנראה אני קטנה מדיי

וקולי לא מגיע אליו לשמים.

אולי אם אצעק יותר חזק

הוא ישמע?

 

 

אני – אני – אני -

אני

אני הילד

שיורד מהרכבת.

החיילים דוחפים אותנו בצעקות

ובכוח מוציאים אותנו החוצה.

הם מפרידים ביני ואבי

לבין אמי ואחותי.

אין זמן להגיד להן שלום

ויש פחד גדול בבטן.

 

"למה מפרידים בינינו?"

אבא לוחש לי באוזן,

"תנסה להראות שאתה גדול.

אולי ייקחו אותך לעבודה יחד אתי."

ואז נזכרתי בשלט שראיתי

Arbeit macht frei.

 

"ומה יהיה עם אמא

ומה יהיה עם גיטל?" אני שואל.

והפנים של אבא כמו אבן -

קפואות וקשות -

וקולו נחנק בגרונו.

 

0 תגובות
אנ המרצה
02/12/2015 15:59
אסתר כהן
מרצה, מורה, אקדמיה, מכללה, אוניברסיטה

אני המרצה

והנושאים משתנים

והסטודנטים מתחלפים,

גומרים את התואר

וממשיכים את חייהם.

 

שנה חדשה

ואני המרצה

עומדת מולם

ושואלת את עצמי

באיזה חלק מן החיים שלכם השפעתי?

איזה חלק מנשמתי קלטתם והפנמתם?

לעולם לא אדע.

0 תגובות
אני במראה
06/01/2015 16:11
אסתר כהן
מראה, התבגרות, זקנה

המראה אינה משקרת

היא איננה מחמיאה לי כמו פעם

ומוצאת כל קמט, כל שיער לבן,

חתיכות עור נפולות ושיניים עקומות.

אם יכולתי לשוחח עמה

הייתי אומרת לה

"תפשיטי את עורי

כמו תמונתו של גויה "המחה העירומה"

ותסתכלי באמת הנצחית השוכנת בקרבי."


Esther Newman-Cohen Fine Art

3 תגובות
מחיר הבגידה
06/01/2015 15:36
אסתר כהן

שריפה בתוך הנשמה

חץ שננעץ בתוך לב מדמם

חנק הדמעות היורדות על לחיים רטובות

חיים שנפסקים בעצירה פתאומית

עם בלימה קטלנית אין סופית.

0 תגובות
נשות פיקאסו
06/01/2015 15:24
אסתר כהן

פיקאסו צייר אותן

נשים עצובות ונבגדות

כי הוא זה שיצר אותן בחיים.

הוא חיפש את היופי, את המוזה

וצייר אותן ופיסל אותן.

והן היו האהובות שלו

בציור ובפיסול.

והוא העדיף אותן כך

על פניהן עצמן.

הוא הפך אותן לנצחיות

 לאל-מוות,

אבל בחייהן

לנשים עצובות ונבגדות.


Esther Newman-Cohen Fine Art

0 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »