עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
ברוכים הבאים לבלוג של שירה בעברית של ד"ר אסתר ניומן-כהן. תיהנו!

נ.ב. כל הזכויות שמורות. יש לבקש את רשותי על מנת לעשות שימוש בחומרים בבלוג שלי.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
שואה  (4)
אהבה  (3)
אמא  (2)
אקדמיה  (2)
בישולים  (2)
התבגרות  (2)
יהודים  (2)
נישואין  (2)
שבת  (2)
אבל  (1)
אבן  (1)
אברהם  (1)
אהבה נכזבת  (1)
אוניברסיטה  (1)
אושוויץ  (1)
אושר  (1)
אישון לילה  (1)
אמהות  (1)
אמונה  (1)
אמנות  (1)
אנה פרנק  (1)
אנושיות  (1)
אנטישמיות  (1)
ארץ ישראל  (1)
בגדים  (1)
בוקר טוב  (1)
בית כנסת  (1)
בני אנוש  (1)
בריחה מן הגורל  (1)
גבורה  (1)
גולה  (1)
גור  (1)
גרמניה  (1)
גשם  (1)
דת  (1)
הדרך  (1)
החיים  (1)
היטלר  (1)
היסטוריה  (1)
המשוררת יונה וולך  (1)
הסכסוך  (1)
העקידה  (1)
השואה  (1)
השראה  (1)
התאהבות  (1)
התורה  (1)
זוג  (1)
זכרונות  (1)
זקנה  (1)
חברה  (1)
חיות האדם  (1)
טו בשבט שקדייה  (1)
טרנספורט  (1)
יורדים  (1)
ילד  (1)
ילדה  (1)
ימים נוראים  (1)
ירושלים  (1)
יריבות  (1)
ירידה  (1)
כותל  (1)
לימוד  (1)
מבוגרים  (1)
מבצע צוק איתן  (1)
מהות החיים  (1)
מוזה  (1)
מוסיקה  (1)
מורה  (1)
מחנה ריכוז  (1)
מכללה  (1)
מפקד  (1)
מצוקה נפשית  (1)
מראה  (1)
מרצה  (1)
נאציזם  (1)
נוסטלגיה  (1)
ניו יורק  (1)
ניפוץ אשליות  (1)
נערה  (1)
נשירה  (1)
נשמות  (1)
ספרייה  (1)
ספרים  (1)
סקרנות  (1)
סתו  (1)
סתיו  (1)
עולים  (1)
עלים  (1)
עצבות  (1)
פחדים  (1)
פירגון  (1)
צבעים  (1)
ציור  (1)
צליל  (1)
קהילות ישראל  (1)
קיום האדם ביקום  (1)
רגשות  (1)
רדיפה  (1)
רומנטיקה  (1)
רצח  (1)
שאלה ק  (1)
שבועות  (1)
שדה  (1)
שדים  (1)
שופר  (1)
שירה  (1)
שכול  (1)
שכינה  (1)
שמחה  (1)
שמחת חיים  (1)
שנאת חינם  (1)
תואר אקדמי  (1)
תמונה  (1)
תמיכה הדדית  (1)
תפילה  (1)
ארכיון
האתרים שלי
פירגון סמוי
07/01/2020 18:16
אסתר כהן
רומנטיקה, אהבה, פירגון, זוג

הוא לא אומר דבר

וגם אז לא דיבר הרבה

לא פירגן רוב הזמן

אם כי סמך

ואולי גם אני פירגנתי לו

ופשוט סמכתי

אבל הייתה אמונה

אחד בשניה - 

וזאת יותר מפירגון,

מבושם זול

או פרחים בלויים - 

והיו מבטים

של שמחה ושל עצב

וקריאת מחשבות משותפות

ומגע של גוף אחד.

0 תגובות
געגועים אחרונים
07/01/2020 17:58
אסתר כהן
נוסטלגיה, אהבה

הימים עברו,

ימים של מוסיקה, של אהבה.

הימים רקדו לצלילי מוסיקת נשמה,

נשמתי רקדה לצלילי השמחה.


שוב אני בת עשרים

הקסם רוקד סביבי

ראשי סובב סחור סחור

בטנגו סוחף ומיסתורי

בפלמנקו "דל אמור".


בגופי עולה החום

רגליי מאבדות שליטה

לחיי מסמיקות באדום

וקצב ליבי מקפיצה.


הדם זורם בגופי

במתנה הענקתי לו

פעימות הלב בתוכי

בנאמנות מסרתי לו


ואיפה הם היום

הריקודים ההם?

ואיפה אני היום

בגילי המתקדם?


עם עט ביד

עם מחברת שירים

עם זכרונות בלבד

ועם כאבים בודדים.


0 תגובות
Dear Kitty
07/01/2020 17:16
אסתר כהן
שואה, אנה פרנק, אנטישמיות, רדיפה, שאלה ק

היית הידידה שלי הטובה ביותר.

שמרת לי אימונים

ולא סיפרת את סודותיי

כל עוד הייתי בחיים - 

על האהובות שלי

על הוויכוחים עם אמא ואחותי

על כוכבי הקולנוע שנערצתי

על חלומותיי לעוף כמו ציפור דרור

דרך החלון של המחבוא המשפחתי.


וכעת אני כותבת לך שוב,

Dear Kitty

ושואלת אותן השאלות

על סיבת רדיפת היהודים

בכל מקום, ובכל זמן,

בשבת, בחג, בחול,

בגולה ובמדינה.

ולמה אני?

ולמה עמי?


מזמן גופי כבר שלד רקוב בין שלדים רבים

אם כי מביט אני עליכם מלמעלה

ורואה שמליונים קוראים ביומן שכתבתי

ומוציאים הם מסר של אנושיות,

של נערה מצומקת ורזה

בחדרי סתר חונקים, 

עם רצון אין סופי לחיות.

האם בכך יש חיי נצח?

0 תגובות
אהבה אחרי הסערה
07/01/2020 14:50
אסתר כהן
אהבה, מבוגרים, נישואין, תמיכה הדדית, גור



פעם הייתה לי אהבה סוערת

פעם האמנתי שאמות אם לא יאהב אותי.

אבל היום אהבתי לא כזאת,

כבר לא נסערת.

היא אהבה שקטה ללא מלים,

אהבה רגועה,

אהבה של יד תומכת,

אהבה של שיחת חולין, 

אהבה משותפת של ילדים ונכדים,

אהבה של  מילוי חדר בנוכחות שנינו,

אהבה של כבוד הדדי גם שרבים,

אהבה של מודעות לגורל העומד לפנינו,

אהבה ממושכת, 

אהבה אמיתית,

אהבה שתשרוד גם אחרי הסערה.

0 תגובות
הבריחה
28/11/2019 17:18
אסתר כהן
יורדים, עולים, השואה, בריחה מן הגורל

אני עליתי

ואלה יורדים.

אני שמחתי שיש מדינה

ואלה עוזבים אותה.

בימי השכחה המעורפלים

טובע דור חדש

שבקושי זוכר את עברו.


אבל אני עדיין שומעת צעקות חיילי מסעות הצלב בימי הביניים

ומריחה את שריפת הגופות באינקוויזיציה בספרד. 

אני בפוגרום באוקרינה ושומעת את סוסי הקלגסים.

אני בחצר הגטו בוונציה בה אוספים היהודים למחנות הריכוז

אני בבית הכנסת במרסיי והמשאיות מחכות לי

אני מתחבאת מאחורי ארון בגדים בהולנד

אני בורחת בביוב מגטו וורשה ומריחה את הסירחון.

אני בעליית הגג בבית האיכרים באיטליה

אני ברכבות לברגן בלזן וקופצת מהרכבת.

אני בבאבי יאר ליד הבור העמוק, מביטה על הגופות.


הנפש שלי עדיין חיה בגלגולי הנשמה

ומתגלגלת ומתגלגלת בתוך הזיכרונות הטראגיים.


האם ניתן לברוח מן הגורל?

אני ברחתי מן הגורל שלי.


0 תגובות
בוקר טוב
28/11/2019 17:06
אסתר כהן
קיום האדם ביקום, חיות האדם, בוקר טוב

לקום כל בוקר

זו משימה.

לפתוח עיניים

להסתכל מחוץ לחלון

לבדוק מה השעה

להגיד "מודה אני לפניך

שאני חיה וקיימת."


להתעלם מהחדשות

להתעלם מהעבר

להתעלם מהווה

להתעלם מהיקום

להתעלם מהיותי פיפס קטן בתוך היקום

להתעלם מן הרוטציה של העולם מסביב לשמש

להתעלם מכוכבים בשמיים, מחורים שחורים, מיקומים אחרים


ולהתחיל את היום החדש, מחדש.

0 תגובות
באישון לילה
28/11/2019 17:06
אסתר כהן
אישון לילה, פחדים, שדים, נשמות, זכרונות

באישון לילה

.לא טוב אדם לבדו

.לא טוב אישה לבדה

חסרים הרעשים מסביב

של אנשים

סתם אנשים

של צחוקים

סתם שיחות חולין.


באישון לילה

שומעים רק את פעימות הלב

בשקט של הלילה

כאשר העיניים פקוחות

ללא שינה

והפחדים גועים.

השדים יוצאים מן הבקבוק ורוקדים

והזיכרון נפתח

בפני הנשמות שכבר אינן

העוברות כמבזקים בחושך

והלב קורא קריאה רועשת

של געגועים

ששוברת את שתיקת הלילה

ונכנסת למרה שחורה.


באישון לילה

אדם לבדו עומד בפני המראה של עצמו

פתאום הוא רואה בחושך

מה שסירב לראות באור יום

בבמת המשחק של החיים האמיתיים.


0 תגובות
אין כמו השמחה
28/11/2019 16:48
אסתר כהן
שמחת חיים, שמחה, אושר, אנושיות, בני אנוש

אין כמו השמחה

של היולדת המביטה  לראשונה על הילוד,

של עם ללא לאום ביום עצמאותו הראשונה,

של אח המגלה את קיום אחותו אחרי השואה,

של ליצן רפואי המוציא בת שחוק מילד חולה סרטן,

של נאשם בעבירות שחיתות שנודע לו שיצא זכאי,

של תושב אשקלון שנשאר בשירותים כאשר פגע הטיל בסלון,

של מדען המגלה כוכב לכת חדש או תרופה לריפוי מחלה,

ושלי כאשר אני מקריאה שורות אלה

ויודעת שהשמחה צצה בכל מקום, בכל לב, לכל אדם, 

אפילו הפשוט שבפשוטים, בעצוב שבעצובים,

ואפילו שהיא לא צפויה ונדירה ומכוסה בוילון אפור.


0 תגובות
אי השקר ניו יורק
28/11/2019 16:42
אסתר כהן
ניו יורק, ניפוץ אשליות, נערה, התבגרות

רעבה לחיבוק 

נערה בודדה

מאבדת את עצמה

בחורש העיר הגדולה

בין עצי המבנים

בין אורני המשרדים

בין ברושי החנויות

עד שמגיעה לאי

של ערכים נעלים

המתנפצים מול עיניה.


0 תגובות
ביקור השכינה בכותל
28/11/2019 16:32
אסתר כהן
שכינה, כותל, יריבות, שנאת חינם, יהודים


השכינה ירדה מן השמיים

עפה לה מבין עננים

זזה הצידה כשכמעט נכנסה במלאך

ועברה על פני שדים וכמה מכשפות

בדרכה למטה אל הכותל.


כמה שמחה הייתה

לשמוע שהכותל בידיהם

אחרי אלפיים שנות שבי

ובריחוף קל נחתה לה 

בשדה תעופה ייחודית לשכינות.


אבל במהרה בקנאה לוהטת

רדפו אחריה ריב ומדון

שבחצרות העיר העתיקה

ניסו לדרוס אותה.


ריב אמר כולו שלי

ומדון כולו שלי 

ולתדהמתה חילקו את ההר - 

המוסלמים למעלה

היהודים למטה

עם התיקונים בצד.


בדחיפות עלתה השכינה שמיימה

ראתה את הספירות מסתובבות ומשחקות

התנקשה באורים ותומים

ובקול מצועף גערה בגאולה,

"עדיין לא עונת התיירות!”



0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 הבא »