הימים עברו,
ימים של מוסיקה, של אהבה.
הימים רקדו לצלילי מוסיקת נשמה,
נשמתי רקדה לצלילי השמחה.
שוב אני בת עשרים
הקסם רוקד סביבי
ראשי סובב סחור סחור
בטנגו סוחף ומיסתורי
בפלמנקו "דל אמור".
בגופי עולה החום
רגליי מאבדות שליטה
לחיי מסמיקות באדום
וקצב ליבי מקפיצה.
הדם זורם בגופי
במתנה הענקתי לו
פעימות הלב בתוכי
בנאמנות מסרתי לו
ואיפה הם היום
הריקודים ההם?
ואיפה אני היום
בגילי המתקדם?
עם עט ביד
עם מחברת שירים
עם זכרונות בלבד
ועם כאבים בודדים.
;){kind=link}